אני חושבת שאירלנד מדהימה,לא רק ביגלל מה שקראתי שאנשים שגרו שם סיפרו,אלא גם מכול....מכול מה שראיתי ושמעתי וקראתי!!
לצערי אני די קטנה כדי לנסוע לבד,אבל כשאני יהיה מספיק גדולה כדי לנסוע,אין ספק שאסע. אירלנד הארץ,התרבות והאנשים. מקום נילא שאולי ...אם אוהב אותו, אולי גם אגור שם.אוהבת,מאיה!!

הטיול שלי באירלנד היה בקיץ האחרון. ואני רוצה לומר בכנות שנהניתי מכל רגע. במיוחד אני אציין את כמות הפאבים וההרגשה הבייתית שהייתה בהם...
לכאורה אין קשר בין פאב להרגשה בייתית אבל באירלנד יש ויש...
באחד מהB&B בהם התארחתי, שאלתי את בעל המקום האם יש פאב מעניין באזור.
הוא אמר שיש ואפילו הסיע אותי ואת חבריי אליו!!!
זה עדיין לא הכל. הוא ישב איתנו בפאב, שאל אותנו על ישראל.. סיפר על עבודתו כחקלאי ולפני שעזב הביא לנו פנס ענק.
העניין הוא שמהפאב עד הבית שלו שממוקם בקצה של הר, יש דרך אבל אין פנסים.
לכן הוא באדיבותו הביא לנו פנס ענק שהאיר לנו את הדרך לביתו בחזרה בסוף הערב.
היה מאוד משעשע לעלות על הר עם פנס ענק בשתיים בלילה. אבל זו בהחלט חוויה שלא תישכח.
סוף.

ביקרתי באירלנד באוגוסט האחרון, הנופים שם מהממים!!!!! החוייה שהכי זכורה לי מאירלנד זה כשהחלטנו עם החברים להשכיר אופניים ולעשות עליהם טיול ביער. את האופניים השכרנו מאיש גרמני מאוד מאוד נחמד שדאג אפילו להתנצל בפנינו על כל עניין השואה. כאשר התחיל הטיול היינו מלאי אנרגיות וכושר, השכרנו את האופניים ל-4 שעות בלבד, החלטנו לעשות טיול בפארק מסביב לאגם הקטן שהיה בו. כמובן ללא ידיעת המקום לקח לנו המון זמן למצוא את האגם. לאחר שסוף סוף מצאנו אותו והתחלנו בסיור האמיתי, התפלאנו מכל הנופים, מהיער המהמם!!!! פשוט אין מילים לתאר את היופי הזה, הריח של הטבע, הטריות, הרגשה שיש שם ממש חיים (של צמחיה), ניסינו לתעד את כל היופי, אך זה משהו שמאוד קשה לעשות דרך המצלמה, חייבים להיות שם ולראות את זה בעיניים!! ככל שהזמן עבר והתקרה לה השעה שבה היינו אמורים כבר להחזיר את האופניים התחלנו להרגיש שהלכנו לאיבוד ושאין מצב שנספיק להחזירם בזמן
. לאחר זמן רב של חיפושים אחר היציאה מהיער העייפות החלה להרוג אותנו, זה היה בערך 5 שעות של דיווש. בסופו של דבר עלינו על הכביש המפחיד בטירוף של אירלנד שהוביל אותנו לעיר ומשם לחנות האופניים. זה היה יום מאוד עייף עם מלא חוויות והדבר המדהים הוא שבמקום לגבות מאיתנו תשלום על השעות הנוספות שהאופניים היו ברשותנו קיבלנו גם מתנה מהאיש הגרמני והחמוד. כל אחת מהבנות קיבלה עציץ מהמם של פרחים ואילו הבנים קיבלו שוקולדים. גם אנחנו כמובן הבאנו לו גלויה לאות תודה

הייתי באירלנד בתחילת אוגוסט 2009 ואני שמחה שיש לי הזדמנות לספר על זה כמה מילים.
האמת היא שלהגיע לאירלנד היה חלום... והגשמתי אותו דווקא ירח הדבש שלי, תיזמון מושלם לארץ כל כך ירוקה ורומנטית.
היינו באירלנד שבוע וזה כמובן לא מספיק כדי לחקור אותה לעומק אבל זה מספיק כדי להתאהב בה..
התארחנו בהרבה בי-אנד-בי ואחד מהם (שנקרא Pairc an Fhia) יככב בחוויה שלי. המקום נמצא בעיירה בשם אניסטימון, והוא היה פשוט מקסים.
הגענו אליו בשעה מאוחרת ובעל הבית, כיבד אותנו בברכה וכוס תה.
לאחר שנכנסנו לסלון הוא הוציא אטלס (ספר) וביקש מאיתנו שנסמן במרקר את הארץ והעיר ממנה הגענו ואחרי שגילה שנולדנו בארצות שונות ביקש שנסמן גם אותם. אח"כ נסחפנו לשיחה על הארצות מהן באנו ועל אירלנד כמובן. זו הייתה הרגשה מאוד נעימה, ומשעשעת.
פגשנו הרבה אנשים אדיבים ומתעניינים באירלנד, אבל איש כה נחמד זכור לי במיוחד.
בכל אופן, בטוח שנחזור לשם שוב!

באוקטובר 09 חבר שלי ואני טיילנו באירלנד. ארץ מדהימה, נופים מטריפים ואנשים אדיבים ונחמדים.
בחיפוש אחר מקום לקמפינג באזור הרי מורן, מצאנו את עצמנו מטפסים עם רכב דרך סמטאות צרות ובתים של אנשים.
לאחר טיפוס מפותל של כרבע שעה נזכרנו שאין ברשותינו מצית או גפרורים.
ליאור, חבר שלי, עצר ליד אחד הבתים שבעליו היו בחוץ וביקש מהם גפרורים. האנשים היו אדיבים ביותר ואף צחקו עלינו שנסענו לקמפינג בלי גפרורים.
סיפור זה מתמצת את הרוח של תושבי המקום המדהים הזה.
בתקווה לחזור לשם בהקדם.

בשנת 2000 עשיתי ביקור משפחה / טרום גיוס של כחודשיים. טיילתי בגלנדלוך שהוא מקום שטיילנו בו לא מעט כשהייתי ילד. המקום פשוט מהמם ויש שם פאר חמוד וחנות מזכרות מדהימה. החוויה שהייתה לי שם ממש מצחיקה. בן דודי ואני עשינו טיול רגלי בשמורה ושרנו בגשם Row row row your boat במשך כל הטיול עד שנתקלנו בקבוצה של 30 תיירים שפשוט בהו בנו והבינו את פשר הרעש ששמעו מרחוק. כשנפגשו עינינו כולנו פרצנו בצחוק אדיר.
החוויה השנייה שרציתי לספר עליה היא אולי בנאלית לכלל התיירים שבאים לאירלנד, אבל לי היא הייתה ממש מעולה: בגראפטון סטריט היו כמה אומנים ששרו, רקדנו וסיפרו סיפורים לעוברים והשבים ברחוב. אני עמדתי כמה דקות והסתכלתי על כמה נגנים מנגנים בכליהם. מכיוון שהייתי אחרי איזה 4 בירות בטמפל באר החלטתי לרקוד. אני בחור טיפה ביישן ובטוח במאה אחוז שלא הייתי עושה זאת ללא אחוז גבוה של גינס בדם. אבל אמרתי יאללה ונכנסתי למעגל ועשיתי את הריקוד האירי שלי. תוך חצי דקה כולם ברחוב התחילו לרקות ואני הייתי המום לגמרי ממה שורה סביבי. האומנים היו מופתעים גם הם ואפילו שמחו והגבירו את קצב הנגינה שלהם כדי לעמוד בקצב הריקוד של 20 המטורפים שקופצים וצוהלים סביבם. בסוף נפסקה המוזיקה וכולם עמדו ומחאו כפיים. אין כמו לעשות שמייח.

בתקווה רבה לחזור לאירלנד בקרוב אני מסיים ומוסר לכולכם את אהבתי.

אייוון

אני מדריך טיולים באירלנד.
לפני כ 7 שנים בעת ביקור עם אחת הקבוצות , שהינו ללינת 2 לילות בכפר בשם furbo הנמצא בחוף הדרומי של גלוואי ,עם ערב הלכנו לפאב מקומי בשם The tewlve pins וצפינו שם בסאשן של נגנים מקומיים ,לאחר כחצי שעה הגיעה קבוצת נגנים נוספת בת 5 אנשים והתיישבו לא הרחק מקבוצת הנגנים המקומיים ,לאלחר שהוציאו את כליהם חיכו שהמקומיים יסיימו ואז ניגנו הם.
מיותר לציין כי לא תראו בשום פאב באירלנד שתי קבוצות נגנים היושבים בנפרד , גם אם יהיו 10 נגנים , צמיד יישבו ביחד.
לאחר כ 20 דקות של "דו קרב" מוסיקלי ביקש חד מהנגנים המקומיים שאלה יניחו להם ,וז קם אחד מהנגנים שנכנסו זה עתה , ביקש שקט מהקהל שהיה עמוס באותו ערב בפאב ,ואמר זאת: אבקש לשיר שיר ללא מוסיקה ,ואלה היו דברי השיר:
לא חשוב הוא אם אני אירי,אנגלי,גרמני,סיני או יפני ,לא חשוב גם אם אני נוצרי ,מוסלמי ,יהודי או הינדי ,החשוב הוא שאני אירי הגאה בארצי.
ומיד הכריז : תודה לכולם - אנחנו מבלפסט שבצפון אירלנד.
שקט מתוח השתרר בפאב עד כי היינו משוכנעים שכאן תפרוץ תגרה , ולאחר כשתי דקות של "עיכול" קם אחד הנגנים המקומיים ,ניגש לשולחן הנגנים האורחים ,לחץ את ידו והזמינם לשבת ולנגן ביחד והשמחה פרצה מאליה , דמעות ירדו לרוב הנוכחים בפאב , גם לנו הישראלים ,והמוסיקה פרצה לה את כל מחסומי הגבולות שבין הצפון לרפובליקה האירית וכמו שנאמר "והעיר שושן שמחה וצהלה".
ארוע כזה הוא נדיר באופיו ובהוויתו ,לא כל יום ניקרא בפני מטייל ישראלי לראות את הצד החיובי של דו קיום ואל לנו לשכוח כי אז ב 1992 טרם נחתם חוזה השלום בין אירלנד לאנגליה . ובהקשר לפאן הישראלי שבדבר ,הזכיר לנו קצת את הנושא ישראלי פלשתינאי ובעיית הדו קיום.
לפחות עבורי והקבוצה שהייתה לי ,היה זה ארוע מרגש עד דמעות .

בעלי ואני גרנו באירלנד 6 שנים.
גידלנו שם 2 ילדים ותמיד יהיה מקום בליבי לאי הירוק הזה.
עברנו המון חוויות. הנופים מדהימים והאנשים מאוד אמיתיים, ידידותיים ומכניסי אורחים. באחד הטיולים הראשונים שלנו, לפני שנולדו הילדים, חיפשנו עיירה שהייתה במפה שלנו אך, כאופייני לאירלנד הכבישים קטנים וצרים לא תאמו את המפה והגענו לצומת באמצע שום מקום שלא היה לנו מושג איך להמשיך. למזלנו, שוב כאופייני לאירלנד היה באמצע שום מקום זה, פאב. נכנסתי עם המפה לבקש כיוונים אך לא היתה אף נפש חיה שם רק הקופה שבמקרה הייתה פתוחה ומפתחות! אחרי כמה זמן יצאה אישה חביבה, בעלת המקום, שאף יצאה החוצה לכוון אותנו ליעדנו. ככה האנשים בכפרים! אין שם גנבים!
בטיול אחר במערב אירלנד ליד צוקי מוהר, ראינו דברי קרמיקה למכירה על אם הדרך. נכנסתי לביתן ושם היו פרוסים לפני דברי קרמיקה מגוונים עם מחירים ולידם צנצנת עם שלט "המחירים נקובים ליד המוצרים. אם אני לא נמצא, ומשהו מוצא חן, אנא קחו את המוצר והכניסו לצנצנת הסכום הנקוב" - כמובן שקניתי משהו...

אני וחבר שלי טסנו לאירלנד באוגוסט לכבוד היומהולדת שלי, הגענו לחצי האי דינגל, מקום מדהים אבל בגלל המזג אויר בקושי היו שם אנשים וחיפשנו מישהו שיצלם אותנו, כי כמה אפשר לצלם אחד את השני... בקיצור ראינו במרחק קצר מאיתנו שתי בנות וביקשנו מהן שיצלמו אותנו.. הבנות נענו בחיוב ונתנו לנו כמה שוטים.. בשיחה קצרה איתן הן אמרו שהן מקומיות.. אחת מכפר קטן ליד דברין ואחת מדבלין..והן נורא התפלאו לפגוש ישראלים.. נפרדנו מהן לשלום והמשכנו בטיול... לאחר 3 ימים חזרנו לדבלין והלכנו לטייל בכמה אתרי מאסט שאחד מהם היה המוזיאון הלאומי. השעה היתה עשרה לעשר והמוזיאון פתוח רק ב10.. אז בנתיים עשינו סיבוב באיזור.. ליד המוזיאון היה מבנה ממשלתי ובוא שוטרת קשוחה במדים, מבטנו הצטלבו וזיהינו אחת את השניה.. היתה זאת הבחורה שצילמה אותנו בחצי האי דונגל! התחלנו לצחוק אמרנו שלום והמשכנו למוזיאון, פתאום במוזיאון אחרי איזה רבע שעה אותה בחורה רצה אחרי כל הדרך במוזיאון כדי לתת לי את הכתובת אימייל שלה ואת הטלפון למקרה שנצטרך איזה שהוא עזרה משוטרת חביבה...

באוגוסט האחרון בילינו באירלנד בחופשה של 10 ימים. אין ספק - קצר מידי לארץ המדהימה הזו! האוירה הנעימה, האנשים מסבירי הפנים והנופים המהממים הופכים את הביקור באירלנד לחוויה שכבר מתחשק לנו לחזור עליה.
את הרושם העיקרי השאירה עלינו שמחת החיים של התושבים והמוסיקה הנפלאה. מידי ערב, בילינו בפאב בכל מקום שהגענו אליו. תמיד יש מוסיקה אירית משובחת, קהל שמח ואוירה מצויינת.אנחנו כבר חושבים על הטיול הבא!

אני וחבר ביקרנו באירלנד בקיץ האחרון במשך 3 שבועות. בשבוע הראשון הלכנו את wicklow way ובשאר הזמן שכרנו רכב והיקפנו כמעט את כל האי.
כמובן שהחוויה הייתה מדהימה, נופים משכרים שהסגנון משתנה מאזור לאזור אבל הירוק הניצחי רק מחליף גוון. אנשים נינוחים ואדיבים שתמיד אוהבים להכווין ולא שוכחים להוסיף טיפ של ילידי המקום. וכמובן כוסות גינס בטעם המקורי של אירלנד בלבד.
מומלץ לכל גיל!

לפני 3 חודשים חבר שלי ואני טסנו לאירלנד לטיול של 9 ימים. החלטנו לעשות מסלול שרוב האנשים עושים בחודשים שלמים, והקפנו את כל האי ברכב שכור. מה שהתגלה כרעיון מעולה, כי ככה הספקנו להיות בהמון מקומות. הנופים הם הנופים היפים ביותר שראינו עד היום, האווירה מדהימה ונינוחה, מזג האוויר ממש קידם את פנינו ובירך אותנו ב9 ימי שמש חמימים. והכי הכי-האנשים שפגשנו בדרך. באמצע הטיול הגענו בשעות הערב לאזור צוקי מוהר במטרה לישון בכפר המפורסם דולין. אך אבוי, בכפר הסמוך לינסוואנה התקיים פסטיבל השידוכים המפורסם בדיוק באותו ערב. אחרי 30 דפיקות ב30 דלתות שונות של B&B בדולין ובסביבה, התחוור לנו שיכול להיות שנעביר את הלילה במכונית. למזלנו הרב, בצלצול ה31 בדלת, כשכבר הגענו לאחרוני הB&B בדולין, קידמה את פנינו אישה מבוגרת שלא ידעה אף מילה באנגלית, ובחצי אירית חצי אנגלית שבורה אמרה לנו למהר, שהיא שמעה שהתבטלה הזמנה של חדר איפשהו ונתנה לנו מספר טלפון של חברה שלה בעלת B&B בכפר הסמוך ליסקאנור. מיד התקשרנו, ובקול מלא היסטריה ביקשנו ממנה מקום תוך ציפיה למחיר מופרז ביחס לביקוש הרב.... אבל --- הזוג המבוגר ומסביר הפנים בליסקאנור קיבל את פנינו בחיוך מאוזן לאוזן בשעה 10 וחצי בלילה, עם כוס תה בסלון שלהם וטונות של אמפתיה על הלילה המיואש שעברנו... אני חושבת שזה ממחיש בצורה הטובה ביותר את מה שנצרב בזיכרון שלנו על אירלנד והאנשים הנהדרים שהיא מאכלסת...

לפני נסיעתי האחרונה לאירלנד ראיתי שתי תוכניות העוסקות באגדות האיריות ובחיבורן למציאות בכל מקום שבו שהיתי נסיתי לחבר את האגדה למציאות ואכן הצלחתי . מתברר כי המציאות עולה על כל דמיון וכאשר הגענו באוטובוס אל מישור הבארן סרב הנהג האירי לנסוע מהסיבה הפשוטה שהשדים יוצאים ממחבואם לעת ערב. לתומנו חשבנו כי השדים הם רק באגדות אבל התברר לנו להפתעתנו שחלק גדול מהעם האירי עדיין מאמין שאין זה פרי הדמיון אלא מציאות לשמה.בהגיענו למלוננו הציע לנו הנהז להכיר אחד שעוסק בדרואזים ובדרכנו אף הראה לנו הנהג את עץ הפיות
אין ספק שזו היית חוויה שלא תשכח מאירלנד ועל כך הוסיפה גם הבירה בלילה
ולךהבקוראאני ממליץ טייל בארץ התילתןומאוד תיהנה

בחודש אוקטובר האחרון טיילתי באירלד עם שני חברים, ראינו וחווינו את האי בצורה מדהימה. ישנו כל ערב ב B&B וכך זכינו להתוודע אל האנשים המקומיים. חוויה מיוחדת במינה עברנו כשהגענו לדרי והתארחנו אצל זוג אירים מקסימים אשר עשו הכל ע"מ להנעים את זמננו. מפיהם שמענו את ההיסטוריה רצופת הקרבות בצפון אירלנד ואת סיפוריהם האישיים.

טיילתי באירלנד שבועיים באוגוסט האחרון, עם רכב שכור יצאנו מדבלין מערבה, עלינו מעט צפונה לכבוש את אזור קונומרה ומשם הקפנו את דרום אירלנד עד לדבלין בחזרה.
הנופים, מזג האויר והאוירה שבו אותי ואני מחכה לפעם הבאה שבה אשוב לאירלנד.

נחתנו באירלנד בשעת לילה, לקחנו את הרכב השכור, מעין ג'יפ משפחתי גדול ומאסיבי ונסענו בעזרת הGPS לליקספלין, שם לנו את הלילה הראשון כדי לצאת למחרת בבוקר מערבה לכיוון גאלוואי.


בכניסה לליקספלין היה עלינו לפנות שמאלה לדרך צידית לכיוון בית המלון, דרך תלולה מאוד.
העיפות מהטיסה, הנהיגה בצד שמאל, ההילוכים והמתח גרמו לזה שהרכב נכבה לנו באמצע העלייה.
לא הצלחנו לעלות את העליה וכל נסיון רק דרדר את הרכב עוד ועוד למטה לכיוון הכביש הראשי והסואן מאוד.
בילינו כרבע שעה בנסיונות זינוק בעליה, כולל שימוש בבלם היד - אבל לשווא, האוטו סירב לזנק.
הנסיון האחרון נגמר בפיצוץ שלאחריו האוטו התמלא עשן ויצא המון עשן סמיך ממכסה המנוע. באותו רגע עבר במקום אירי טוב לב שיצא לטייל עם הכלב לטיול לילי.
בחוש הומור נפלא, חיוך מחמם לב וסבלנות אין קץ, הוא הרגיע אותנו, הניע את הרכב ודילג בקלילות את העליה האיתנית וליווה אותנו עד לבית המלון כדי לוודא שהגענו בשלום.
זה היה המפגש הראשון שלנו עם האירים שובי הלב.
אולי עם מזג אויר נהדר כמו שלהם, נופים מרהיבים וכ"כ הרבה שקט גם אצלנו היו יותר חיוכים ברחוב

טיילתי באירלנד לפני כשלוש שנים לחודש וחצי המדהימים בחיי... טיילתי עם חברה שהכרתי דרך האתר למטייל,אני מאוד אוהבת את המקום ומחכה רק לרגע לחזור לשם..
הגענו לדולין עיירה מדהימה במערב אירלנד,רצינו להישאר שם רק יומיים בכדי להגיע לצוקי מוהר,נישארנו שם כל השבוע.. זה היה השבוע הכי מדהים בחיי.. טיילנו באיזור,אכלנו פטל ואפילו ניסינו להגיע לצוקים ברגל.. מה שהיה רעיון רע מאוד כי התחיל גשם.. והיה מפגש לא ממש נעים עם גדרות חשמליים ובוץ... בסופו של דבר יום אחרי נסענו לשם עם אוטובוס.. כל ערב היינו בפאב אחר שם (יש רק שלושה)ופגשנו אנשים מדהימים!!! מחכה לרגע לחזור...

טיילתי באירלנד לפני 3 שנים ואני רק מחכה שיהיה לי זמן פנוי לחזור לשם! (כמו שנאמר כאן מקודם אי אפשר לטייל באירלנד רק פעם אחת)
יצאתי עם שותפה וחזרתי עם חברה (הפוסט שלה מופיע למטה)
יש שם את כל המגוון של אפשרויות לטייל למשל טיול אלכוהול בין מבשלות הבירה והויסקי,
או מסלולי טרקים שחוצים איזורים מסלול מומלץ כזה שאנחנו מאוד רוצים לחזור אליו זה-Wicklow way
אנחנו בטיול הקפנו את האי ופשוט כל מקום שהגענו אליו הדהים אותנו ואני מציע למי שטס פעם ראשונה לעשות טיול כזה כך אפשר לספוג הרבה מאירלנד
ופשוט לחזור למקומות היפים בפעם הבאה...
שלוש מקומות מומלצים שלא כדאי לכם לפספס הם: גלנגלוך (Glendalough) שנמצא במחוז Wicklow המדהים - תשקיעו שם הרבה זמן,
הכפר דולין Doolin המקום השלישי הוא הGiant's Causeway אנחנו ישנו בballintoy והלכנו עד לgiant causewsay
לאורך קו החוף המדהים. באזור של הGiant's Causeway פזורים המון משושי בזלת (דומה לנחל משושים בארץ אבל בענק)
וכמו שאפרת רשמה אל בכל עיר יש חנות מזכרות ומודיעין לתיירים אל תלכו לשם תשאלו את המקומיים באכסניות שלכם וב B&B הם מכירים את המקומות הכי שווים!

לנוסע לטייל באירלנד זו רק ההכנה לפעם השניה..... אי אפשר לנסוע אליה רק פעם אחת. איך שאתה מגיע היא מדביקה אותך בחיידק האירי ופשוט חייבים לחזור. טיילתי שם במשך שבועיים ברכב שכור - פשוט חוויה, נופים לא מהעולם הזה. ממליץ על ביקור באיי ארן, מקום קסום ובלתי נשכח.

סופר את הימים עד לפעם הבאה...

הייתי עם חבר שלי באירלנד לפני שנתיים וזו הייתה חוויה מדהימה. מלבד היחס החם והמדהים והכנסת האורחים המאוד חמימה שקיבלנו, הנוף הירוק, הכבשים, הפאבים, הבירה ובעיקר כל האווירה שיש באירלנד הייתה פשוט מיוחדת במינה. אני ממליצה לכל מי שעוד איכשהו מתלבט לבקר באירלנד ואני בטוחה שהוא לא יצטער! תיהנו!

14. איי אכיל והדרך האטלנטית.- כאן ארחיב מעט. איים אלו מקסימים בבדידותם וביחוד הנוף
שלהם. כבר בכניסה לחצי האי קוראון שווה להציץ אל בתים עם גגות קש בסגנון הכפרי.
אל האי חוצים בגשר קרוב למים וכל הצד הצפוני של המפרץ מנוצל לגידול סרטניות וצדפות.
הפניה לדרך האטלנטית מיד עם הכניסה לאי דרומה.
כמו כל טיול בטבע מזג האויר קובע את עצמת החוויה. כאן תמיד תהיה רוח מסעירה מן הים,
כבשים רועות בדשא ירוק הנופל לים במצוקים של 100-200 מטר. תצפית אלי האי אכילבג ומעט
מאד יישוב ורכבים.
הנסיעה בדרך זו היא כמו תרופת הרגעה למי שמגיע מעולמנו הדורסני ואף מאיזורים מיושבים
יותר באירלנד עצמה.
בלב האי כורים כבול ביצות להסקה. מאד מענין לראות דרכי המעבר לטרקטורים המובילים
את לבני הכבול, רצועות הכבול שנכרה והפסים שעתידים להכרות.
תצפית נהדרת מגובה של 340 מטר ממש בקצה הדרך האטלנטית. חוזרים מעט מזרחה ועולים
עליה תלולה במיוחד לכיוון אנטנות שבפסגה.
שוב רק אתם הרוח והנוף מסביב 360 מעלות. סליחה, בדרך בעקר רועות כבשים שדבר אינו מפריע להן, גם הרכב שלכם, יואיל לזוז הצדה כי הן לא מפחדות מכלום.
זהירות בירידה. כעת תוכלו לחזור לאקיל סאונד, או להמשיך מקשל צפון מערבה, להמשך סיור מרתק באי.
15.. אתר הקבורה בקארומור – Carrowmore בחצי האי ממערב לסליגו ומדרם לשדה התעופה.
אתר מדהים בגודלו. יש הדרכה אך לא ניתן לסייר בחלק ניכר מן הקברים כיוון שהם ממש
בתוך שדות ומשקים חקלאים לעיתים בין מבני המשק עצמם. לא מספיק מפורסם אך בהחלט
שווה
16. מסלייגו למערות מארבל-ארץ' דרך 286R – ואגם גיל. דרך זו מומלצת למי שמעונין בדי-טור
מכביש החוף לעבר אניסקילן ואגמי ארנה. ביציאה הצפונית מסליגו. פונים מערבה.
רב הדרך ביער עבות עם אגמים מצפון ומדרום. האגם הגדול GIL מאפשר הפלגה. כן ישנו
ארמון פארקר על גדתו הצפונית מזרחית של האגם עם תצפית מרהיבה על האגם כולו.
בהמשך עולים צפון מזרחה להתמזגות עם 16N שגם הוא כביש יפה . כאשר שמו משתנה ל 4A
זה סימן ברור שעברת לצפון. כאן גם הפניה דרום מזרחה אל מערות מארבלארץ' ופלורנס קורט-
ממש מעט לפני המעבר ועל גדת מקניין התחתון.
על המערות עצמן, אינני ממליץ, למרות פרסומן. חבל"ז. יש מעט נטיפים וכל מערה מסוג זה
באירופה וגם בארץ עולה עליהן. האתר מסודר ומתויר עם כל כללי הבטיחות, רק היכן הם
הנטיפים עצמם?
19. מבצר אבן ותצפית מדהימה על דרי ב- Griahan of Aileach. חפשו לא קל למצוא הכניסה.
למעשה ישנן שתי כניסות, כך שאפשר לעלות להר מאחת ולחזור בשניה דרך הכפר
Speenoge. המבצר עצמו מענין, התצפית לכל כיוון, אחת היפות שחווינו. מצד אחד העיר
דרי ונהר הפויל.לצפון מזרח לוך פויל שהוא למעשה כבר חלק מן הים. צפונה חצי האי
אינשאוון שהוא הצפוני ביותר באירלנד כולה. התצפית גם מאפשרת לסכם הסיור בחצי האי
אם נסעתם שם.
לצפון מערב האי אינץ' ולוך סווילי. ומערבה נהר הסווילי והעיר לפרקני. התצפית ממש קרובה
למעבר לצפון ואל דרי עצמה.

טיילתי חודש באירלנד לפני כ- 3 שנים. טסתי עם שותף, שלאחר שבוע באירלנד גם הפך להיות חבר שלי
המסלול שלנו בגדול היה להקיף את אירלנד מדבלין,דרומה לוויקלו, קילרני, צוקי מוהר, קליפדן ומשם לצפון אירלנד.
ההמלצה שלי היא בעיקר לשאול את המקומיים על מקומות יפים שיש לראות, ממה שאנחנו התרשמנו במודיעין לתיירים שנמצא בכל עיר גדולה ידעו הרבה פחות להסביר לנו על טיולי הליכה יפים ובעיקר ניסו למכור לנו סיורים באוטובוסים שעולים כסף - הרבה פחות מומלצים לטעמנו...
מסלולים מומלצים במיוחד הם ה - wicklow way, אנחנו לא עשינו את כולו אבל החלום שלנו זה לחזור ולעשות אותו מהתחלה ועד הסוף.
עוד מקום יפה זה ה - Slieve League, אלו הם צוקים ימיים מאוד גבוהים, פחות מוכרים מצוקי מוהר ופחות מתוירים, אבל הרבה יותר יפים (לדעתי...) וגם יותר גבוהים מצוקי מוהר. לכל מי שלא מפחד מקצת הליכה - מומלץ ביותר.

חוץ מזה, כל מקום באירלנד הוא יפיפה, תצאו מהערים הגדולות ופשוט תלכו! מומלץ בחום!

אפרת.

אני וחבר שלי ביקרנו באירלנד בחורף 2008. בתור שני ישראלים שאין להם כל קשר שורשי למדינה, אנחנו מרגישים אירים בנשמה. כל דבר הקשור לתרבות האירית ישר ממלא את ליבנו באהבה. לחבר שלי זו היתה הפעם השנייה באירלנד ולי - הראשונה. שמחתי לראות פתאום את כל המקומות עליהם קראתי ושמעתי כ"כ הרבה והאירים היו מקסימים בצורה בלתי רגילה!
צברנו כל כך הרבה חוויות בשבועיים שהיינו שם, אז קשה למצוא חוויה אחת בודדת שהיתה יוצאת-דופן במיוחד.
למרות שידענו שאנחנו נוסעים לשם בעונה לא תיירותית במיוחד (פברואר), לא ציפינו למזג אויר כ"כ קשה.
הטיול היה מבוסס בעיקר על טרקים ביערות ובמסלולי הליכה שונים בחלקו הדרומי של האי. אומנם הגענו עם בגדים חמים והכל אבל הגשם והלחות הרטיבו אותנו כל יום מחדש, וכל ערב היינו מגיעים לבית הארחה אחר ומתחילים לייבש את הבגדים, הניירות והכסף עם מייבש שיער או רדיאטור.
בסופו של דבר נאלצנו לקנות ביגוד עליון דוחה מים שאכן עזר.
חוויה אחרת והזויה קצת היתה שבאחד הכבישים הכפריים עצר אותנו איכר קשיש וחסר שיניים כמעט שענה לשם "ג'ון". כמו הרבה אירים, הוא התעניין מאיפה אנחנו ומה אנחנו עושים באזור זה. כששמע שאנחנו מישראל ישר שמח לנסות ולשדך לנו את הבנות שלו....
נפרדנו כידידים (ורווקים) והמשכנו בדרכנו.
אירלנד מדהימה, האירים (ברובם) אנשים מקסימים ופתוחים ואני ממליץ לכל ישראלי לצאת לבקר בה ולהנות מהירוק הירוק הזה ומאוירה חמה ואדיבה כמו שרוב הישראלים מכירים בעצמם. Erin Go Bragh (באירית - אירלנד לנצח!!!!)

ביקרתי עם חברתי באירלנד, ופשוט נדהמנו מטוב הלב ומהנכונות לעזור של האירים. אם עצרת ושאלת אותם ,למשל , איך להגיע למקום מסוים, הם לא יתנו לך להמשיך עד שהם יוודאו שהבנת ואתה זוכר טוב טוב את ההוראות. וזו רק דוגמה מיני רבים.
אין על אירלנד!!!

חזרנו זוגתי ואני מטיול באירלנד. כשהיינו באזור הבארן(Burren) באחד הבקרים נכנסנו לאחד הפאבים לקבל המלצה על מסלול טיול בסביבה. הבארמן - איש מבוגר ונחמד במיוחד שהתפלא לפגוש ישראלים המליץ לנו על טיפוס הר Black Head . ממש מעל המגדלור - בקצה הצוק תחנו את הרכב ותתחילו לטפס למעלה. זה נראה קצת לא קשור אבל זה היה אחד הטיול המרהיבים שעשינו. הנוף שנפרש מול העיניים מדהים ולאורך הדרך למעלה משובצות כל מיני הפתעות - מבצר נטוש, אחוזת קבר. מומלץ בחום!

במהלך חודש ספטמבר האחרון בקרנו בארלנד למשך 15 יום. נסענו "סביב" האי הקסום הזה , פגשנו אנשים נפלאים, מכניסי אורחים, אדיבים ונדיבים.
השיא מבחינתי היה בביקור בבלפסט. כישראלי חשוב ומעניין היה לי לראות , ללמוד ולהבין את העיר ותושביה שחוו את מה שאנחנו התרגלנו לחוות לצערינו.
הרגשנו שם נפלא , הרגשנו בטוח והבנו שיש חיים אחרי...
הביקור נתן לי תחושה מסוימת של אופטימיות לעתיד.